משה ונחש הנחושת

מרבית האורחים מזהים את דמות פסל זה כמשה אך לרוב טועים ומניחים שמדובר במעמד חציית ים סוף. הפסל מתאר מעמד קצת פחות מפורסם מתוך מסעות עם ישראל במדבר שמופיע בספר במדבר פרק כא, בו ה' מורה למשה לעשות נחש מנחושת ולשים אותו על מטה ה' בכדי שכל המביט אליו באמונה מקרב בני ישראל ירפא ממכת הנחשים.

הרגע המתואר בפסל זה קורה לאחר מסע נדודים ארוך של בני ישראל במדבר בו הם התלוננו, מרדו והביעו שוב ושוב חוסר אמון וביטחון בה' אלוהיהם. אותו האלוהים אשר גאל אותם ממצרים במופתות רבים והתגלה אליהם בעמוד אש וענן, שסיפק להם לחם משמים ומים מן הסלע. 

בפרק כא מסופר שמאס העם בלחם שנתן לו ה' והתריס נגד משה וה': "למה העליתנו ממיצרים, למות במידבר?" על כן באה עליהם מכת נחשים שהכישו המונים בקרב העם ואלו גססו למוות. אז אמר ה' אל משה: "עשה לך שרף, ושים אותו על נס, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס והיה אם נשך הנחש את האיש והביט אל נחש הנחושת וחי."

על פי הוראת ה' הכין משה נחש מנחושת ושם אותו על המטה, אותו המטה בו חולל ניסים רבים לעיני ישראל- מטה הנס. כל מי שהוכש על ידי נחש והסתכל על נחש הנחושת נירפא שכן מי שבליבו שיווע אל ישועת ה' והיה מוכן להביט אליו באמונה נירפא.

זו הסיבה שנחש על מוט הפך לסמל רפואה בינלאומי. אך כמו במקרים אחרים גם במקרה הזה הפך סמל ישועת ה' למושא פולחן ועבודה זרה. עם ישראל התייחס לנחש הנחושת כפסל אותו סגד במשך שנים ולכן מסופר בספר מלכים ב' פרק יח:ד שיחזקיהו מלך ישראל הרס אותו וכיתת אותו לרססים: "וכיתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן."